עיצוב פנים מקיים

קיר אדמה בדירה של יונתן

2010-10-21T01:06:00.000-07:00

בתחילת השנה התבקשתי לעצב ולתכנן את פנים דירתו של יונתן פדלר – חבר קיבוץ בית העמק.
מהר מאוד גיליתי לשמחתי הרבה שיונתן אוהד אקולוגיה ומתעניין בבנייה מסורתית טבעית. יונתן הוא עיתונאי ומתרגם מוכשר שתורם רבות בין היתר ליוזמות שונות של איכות הסביבה בקיבוץ.
בין כל השינויים הנדרשים בדירה, היה צורך בהריסה ובנייה של קיר פנימי חוצץ שיפתור בעיה של אקוסטיקה וייעול וויסות הטמפרטורה בשני החדרים.
הצעתי באופן טבעי קיר אדמה, על בסיס שיטת טיוח על לייסטים: Stick frame wall

יונתן התלהב וגם היסס ואחרי מפגש ענייני עם ירון פרידלנד - אדריכל המתמחה בבנייה טבעית בטכניקות מסורתיות, וצוות אנשי מקצוע בתחום האדמה, הוחלט כי הרעיון אפשרי ונכון לפתירת הבעיות הקיימות. יצאנו לדרך.

פרט קיר טייח על לייסטים

הקיר הנוכחי היה פשוט למדי: שלד מקורות עץ וקרשי עץ אורן ממוסמרים לו לאורך משני צידי השלד.

החלטתי להשתמש בקרשי העץ לפרוק בכדי ליצור את הלייסטים המיוחלים במקום לקנות כאלו מוכנים. אחרי ניסור לא קל של כמה מאות לייסטים – חיברנו אותם לשלד הקיים במרווחים שווים. לבידוד נוסף, העמדנו פרוסות קלקר בתוך הקיר. ניתן ליצור בידוד גם מחומרים רבים אחרים או לקנות מוכן. הקלקר היה תוצר לוואי של המפעל של הקיבוץ ולכן החלטתי לאפשר לו תועלת.

קיר הלייסטים מעץ ממוחזר

השלב הבא היה הכנת הטייח. את המתכון המדויק רצוי להשאיר לאיש מקצוע – במקרה הזה: רותם דה מאיו, מומחה לטיוחי אדמה.

התרכובת כללה: חרסית, חול מחצבה, שערות חזיר ומים. ישנם לא מעט קריטריונים שצריך לקחת בחשבון כשבאים לשלב את החומרים הללו והכמויות משתנות לפי צורך. חול המחצבה שהוא בעצם אגרגטים בגדלים שונים ומגוונים של גרגרים מקטנים מאוד ועד אבקה ממש, מהווה את נפח הגוף העיקרי של התערובת. החרסית היא ה"דבק" או המחבר והשערות הן תוספת לחיבור המולקולרי של החלקיקים. למעשה, במלט התחליף לשערות (או במקרים אחרים – קש, אפר וכו') הוא תוסף מתכתי כזה או אחר שבעצם יוצר את אותו האפקט של חיזוק אחידות התרכובת. הנזק במתכות הוא לא רק אי התכלות ושחרור רעלים לסביבה, אלא גם איטום התרכובת ובכך אי ספיגת מים, מה שיוצר סדקים והתפרקות מהירים (כן, יש פה אירוניה).
בקיר אדמה, אחד היתרונות הוא יכולת הספיגה והשחרור של רטיבות (ספיחת מים) ובכך מניעת סדקים והתפרקות מוקדמים.
אפשר להגדיר את ההבדל בצורה כזו שתרכובת האדמה חיה בהרמוניה עם הסביבה שלה ואילו מלט (בטון) חי במלחמה מתמדת איתה.

דליים של זהב

התרכובת הייתה מחולקת למספר תערובות המותאמות לשכבות השונות:
השכבה הראשונה מכילה אגרגטים מגדולים ועד הכי קטנים לאטימות אידאלית, חרסית ויותר שערות.
בשכבה השניה והשלישית יש אגרגטים קטנים יותר ופחות שערות.
השכבה הרביעית היא הגימור. לכן כמות החרסית גדולה יותר, ללא שערות והאגרגטים הם הקטנים ביותר שיש – בעיקר אבקת חול. הטיוח נעשה בעזרת מאלדג'.
השכבה הראשונה נתפסת בין הלייסטים ומלפפת אותם כשהשערות מסייעות לאחיזה אולטימטיבית של הטייח בלייסטים. כל שכבה צריכה להתייבש היטב לפני הבאה. לאחר ייבוש חלקי של כל שכבה, "חורצים בעדינות את הטייח בכדי לאפשר תפיסה אולטימטיבית לשכבה הבאה של טייח.

צדו הפנימי של קיר הלייסטים - דוגמא

השכבה האחרונה קובעת את הגימור וכמו כל גימור קיר אחר – המשחק מגוון. האפקט נקבע על ידי סוג האביזר שאתו מטייחים: בלוק עץ, ספוג, קלקר, אבן וכו'. חרסית קיימת בשלל גוונים שכמובן כוללת את קשת הצבעים הטבעית של האדמות: חומים, אפורים, לבנים, אדומים, כתומים וכו'. תמיד אפשר כמובן להשתולל עם פיגמנטים וטכניקות צביעה טבעיות אחרות..

הטבעת עלה

הגימור הסופי היה מריחת הקיר בשמן פשטן אשר נותן את ההגנה הסופית לקיר. צריך לקחת בחשבון שהשמן מכהה את הקיר טיפה ויש גם לנושא זה לא מעט טריקים שרצוי להתייעץ בהם עם איש מקצוע. בכל הקשור לגימורי קיר אדמה אני ממליצה לפנות לניצן איזרוביץ' – המתמחה בתחום זה בארץ.

לרוב, אדמה לא נפגשת בצורה מושלמת עם חומר אחר ויש סיכוי לסדקים באזור המפגש, לכן מסגרנו את הקיר בפנלים מעץ (שנצבע בטכניקה מעניינת) לאורך המפגשים, כולל פנל תחתון תואם והוספנו חלון הולם לפתח האוורור לבקשתו של יונתן. רוב העץ ממוחזר כמובן.

היום הקיר לא רק נותן תחושה נפלאה לפנים הבית ואוירה ייחודית שאין לתאר - רק לחוות, הוא גם מקל על הבעיות שהיו קיימות בחלק זה של הדירה. שני חללים שלא היו מבודדים אקוסטית ולוהטים במיוחד (קומה עליונה תחת גג וקירות חשופים לשמש רוב שעות היום) – היום אלו שני חדרים מבודדים וקרירים יותר בזכות שדרוג המסה התרמית של החלל.

הכי נכון ויעיל היה לגמר את כל שאר הקירות בחדרים האלו או אפילו את הקירות של הדירה כולה, באדמה. באופן זה וויסות החום/קור של הדירה היה אולטימטיבי (למבנה מבטון כמובן). אדמה מהווה מסה תרמית מושלמת, כיוון שהיא "נושמת" וכמו שהיא סופחת ומשחררת רטיבות, כך היא גם עם טמפרטורה. לכן אין בעיה של היווצרות חום כמו בקירות בטון וצורך בקירור אינטנסיבי של המבנה לאורך כל הקיץ, כיוון שבערב קיר האדמה מתקרר במהירות כשם שהתחמם ביום ובכך מקטין את המסה התרמית במבנה. כנ"ל לגבי קור. שוב, הפתרון במקרה שלנו הנו חלקי כיוון שחסר בו תכנון משולב של המבנה כולו. אולם שדרוג בהחלט ניתן להרגיש במקום.

בכדי להדגיש את כוח עמידותו של הקיר שנבנה בתוך בית דירות סטנדרטי בטכניקת ה Stick frame wall מעץ ממוחזר ותרכובת אדמה - קצת היסטוריה על שיטת הבנייה הזו:
למעשה, שיטת הטיוח על לייסטים היא ישנה מאוד וניתן למצוא אותה עדיין במבנים ישנים רבים באירופה ואפילו פה בארצנו, במבנים של טמפלרים מתקופת הגרמנים אשר בימים אלו לא מעט מהם סוף סוף מקבלים כבוד ראוי ועוברים תהליך שימור. במבנים אלו ניתן למצוא את טכניקת הבנייה הזו דווקא בעיקר בתקרות. לרוב השתמשו אז בקנים יבשים (במבוק, או קני סוף שונים שגדלים בסביבות אגמי אירופה) וטייח על בסיס סיד.

השיטה מוכיחה את עצמה בעמידותה בזמן ובכוח הכבידה באופן מפליא כמעט כשחושבים על זה - תקרות שעד היום עומדות בלחצי הזמן והסביבה ללא קושי.

תקרת Lath & Plaster במבנה טמפלרי - אלוני אבא

אני רק אוסיף כי בתרכובת הסיד אין אפילו חרסית, שהיא הדבק העיקרי ולכן קיר האדמה שלנו, רוב הסיכויים שיישאר פה הרבה אחרינו... אם ניתן לו.

לסיום – אלבום התמונות בפיקאסה של הפרויקט מתחילתו ועד סופו:http://picasaweb.google.com/ruth.elings/ADAMA

ולטעימה מעמיקה יותר של בנייה מסורתית מתקדמת בארץ – שלל אלבומים של פרויקטים מרהיבים שבוצעו בידיי ירון, רותם, ניצן ועוד!: http://picasaweb.google.com/nitzani31030

צורות אורגניות

2010-08-18T09:39:00.000-07:00

נולדתי לתוך המאה ה 20.
עד לא מזמן, התפיסה הצורנית שלי למבנה הייתה ריבועית באופן כללי.
למה?

jean-nouvel

איך זה שהריבוע השתלט לנו על הבנייה המודרנית? הרי זה כל כך לא טבעי...
בטבע יש זוית 90 מעלות וגם ריבוע, אבל גם כל כך הרבה צורות וזוויות אחרות!
הטיעון הפופולרי ביותר הוא שקל יותר לתכנן ולבנות ב 90 מעלות מאשר זוויות שונות ומשונות אחרות. אבל גם משעמם יותר לא? ומוגבל (מחשבה לינארית לאומת מחשבה מעגלית).
אז זה לא נכון שכל המבנים המודרניים הם ריבועיים – אבל הזוית שמעלתה 90 היא בהחלט הפופולרית ביותר.

לואיס ברגאן

אותי זה מטריד עד כדי כך, שכשאני כן מוצאת מבנה קצת לא סימטרי – אני ישר מחפשת בהתרגשות למה התכוון המשורר.
א-סימטריות לא בהכרח מתארת צורה אורגנית – בהרבה מקרים ההיפך הוא הנכון. צורה אורגנית היא ראשית כל, צורה שנובעת מתוך סביבת המקור שלה ובהתאמה אליה כי רמת ההתאמה שלה לסביבה תקבע אם היא תמשיך להתקיים או לא (צורת העלה בעץ שיקלוט את השמש ויזרים מינרלים בצורה הטובה ביותר, או דוגמת כנף של פרפר שירחיק טורפים או ימשוך את המין השני..). מאחר והמערך האקולוגי מאורגן באופן מופתי, הרבה צורות אורגניות בו מהוות נוסחה מתמטית כלשהי (אחת הדוגמאות המדהימות ביותר לנוסחה כזו היא: חתך הזהב). דהיינו – גיאומטריות. ובעיקר יש יוצאי דופן ולא מוסברים למיניהם..

מאובן ימי

בעיצוב ותכנון מבנים השמיים הם הגבול מבחינה צורנית. אפשר להרחיק לכת ולראות באדריכלות סוג של פיסול...כן..
בארכיטקטורה, כל מי שמעז לקחת צעד א-מורפי, נחשב לנועז (פרנק לויד רייט, גאודי..).

אנטוני גאודי

משום מה, למרות כל הידע וההתפתחות האנושית – יש עדיין נאמנות לא מובנת לצורת הריבוע. אז נכון שהרוב מתוכנן ואפילו מיוצר לזווית 90 המעלות ולא ל 33 או 68 או כל עיקול או עיגול שיהיה ולכן קל וגם זול יותר לתכנן בהתאם למקובל.
אני מאמינה שהכל עניין של תפיסה.

National Museum of the American Indian - Washington DC

אולי לצד המהפכה הירוקה אפשר להצמיד את המהפכה הא-מורפית?!..

הגישה הירוקה מתייחסת לבעיית הזיהום והבזבוז בעיקר ומביאה פתרונות יצירתיים להדהים לחיסכון ושימוש נכון בסביבה החומרית שלנו.
אורגניות היא בפשטות – מן החי. לכן צורה אורגנית היא צורה שנדמית לכל דבר שהוא חי (חיות, צמחים ואפילו מים..). בצורות אורגניות יש המון א-מורפיות, סימטריות, א-סימטריות גאומטריות... אבל בעיקר תכלית.
צורה אורגנית היא תוצאה של תהליך שהוא שילוב של התאמה והתפתחות מתמדת, במציאות משתנה תמיד, המנוהלים על ידי "דרישות" הסביבה שלה. לכן היא מאופיינת בייחודיותה – שום צורה אורגנית לא תהיה זהה לאחרת. התהליך דומה אך התוצאות תמיד תהינה משתנות - תואמות מציאות.

לכן - צורות אורגניות הן למעשה צורות מקיימות - Sustainable שאותן אנו אמורים ללמוד וליישם בסופו של דבר בכל המערכות פרי המצאתנו שזקוקות לשיפור... בין היתר - בבנייה.

Ross lovegrove Shell house

הן יכולות לשרת את הצרכים שלנו ביעילות רבה יותר מאשר זווית ה 90 המוגבלת. כי גם אנחנו וגם הסביבה שלנו הננו תוצאה של תהליך אורגני וזקוקים לפתרונות כאלו.
מבנה אורגני הוא מבנה שמתחשב בסביבתו ומשמש תכלית למשתמשים בו. לכן הוא תמיד יהיה מקורי וזורם.
מעבר ליופי החיצוני של קווים אסטטיים והרמוניים - יישום צורות אורגניות במבנים מאפשר פיתרונות מוצלחים ואף מהממים לכל בעיה ודרישה שלנו ושל הסביבה.

צורות אורגניות מורכבות בפשטותן והן יודעות להתאים לכל מקום ולספק כל צורך.

Steel house

טכניקות מסורתיות בבנייה מקיימת

2010-05-23T07:13:00.000-07:00

הבנייה המודרנית היא למעשה האלטרנטיבה לשיטות הבנייה המסורתיות שהתקיימו עד המהפכה התעשייתית אך משום מה היום אנו מגדירים בנייה מסורתית כאלטרנטיבית.
בעבר, לפני המהפכה, היה תחום הבניה מיושם על ידי אנשי מקצוע מובהקים שאת הכשרתם רכשו מדורות קודמים. הניסיון המצטבר בכל תחומי הבנייה, הועבר מאב לבן. אותם מקצועות היו עסקים משפחתיים, כשאפילו שמות המשפחה היוו חותם של תחום המקצוע.
המהפכה הפכה את תחום הבניה (כמו תחומים רבים אחרים) ממפעל חיים רב ניסיון למקצוע פתוח שנרכש בזמן קצר יחסית וניתן למימוש על ידי כל אחד. אם פעם היו פונים למשפחת הטייחים הידועה באזור, היום מחפשים באינטרנט ובוחרים מתוך רשימה ארוכה.. והבחירה לרוב קשה. בימינו ניתן אפילו לעשות זאת בעצמנו – רק צריך לקנות את החומרים וליישם את הוראות ההדרכה...
למרות שהטכנולוגיות החדשות בתחום הבנייה פותרות את בעיית גידול האוכלוסייה וכל הנלווה לכך, הן יוצרות אינסוף בעיות אחרות:
* אי הכרת החומר והבנתו ובכך שימוש לא נכון בו.
* ייצור חומרים חדשים כל הזמן שהם גם מזיקים לנו ולסביבה, מתוך צורך בהתאמתם למגוון רחב של תנאים עקב מסחר גלובלי ולא מקומי. חומרים אלו (כגון בטון וגבס) אינם עמידים לאורך זמן - תוחלת חיים מוגבלת.

* פתרונות זמניים ללא מחשבה הלאה (בנייה אינטנסיבית לבעיית אכלוס מתגברת בזמן קצר – יוצר מבנים חלשים לתווך ארוך שאותם צריך לבנות מחדש או לשפץ כל הזמן).
* הוזלת סחורה לקנייה המונית – ירידה באיכות.
* ייצור תמידי של פסולת.
* בנייה לא חכמה מתוך צורך למהר פתרונות עכשוויים.
* תכנון ירוד עקב שוק פתוח של מתכננים ותחרות כלכלית/קיומית.

התקופה הנוכחית מביאה עמה מהפכה חדשה – המהפכה האלטרנטיבית.
הבנייה התעשייתית הגיעה למבוי סתום שאותו באה הבנייה האלטרנטיבית לפרוץ.

הבעיה בבנייה התעשייתית מקורה בזמן.
הצורך לבנות מהר בכדי לתת מענה לריבוי האוכלוסייה - הנו מזיק במהותו. מנקודת התכנון ועד שלב הגימור – התהליך המקוצר בכל רבדיו, מוזיל גם באיכות.
תהליך שנעשה בלחץ של זמן מועד לכישלון.
בכדי לתכנן באופן אולטימטיבי מבנה – צריך לשקול את כל הגורמים המשפיעים עליו.
בכדי לבנות בניין אולטימטיבי – צריך להכיר כל חומר ולהבין כל יתרון ומגבלה שלו.
בכדי לספק חומרים אולטימטיבים לבנייה – צריך להתמחות בהם.
וזה לוקח זמן בכדי לרכוש ידע וניסיון.
הבנייה המסורתית של פעם מתנגשת עם הצורך בפתרונות זריזים של היום. אבל היא עדיין יותר נכונה מבחינת איכות והשאלה היא איך מיישמים את סגולותיה במציאות הקיימת.

כהתחלה, צריך להכיר את המושגים: שימור, רסטורציה, שיחזור, שימוש-חוזר ושדרוג. אלו חלק מהפתרונות לבנייה מקיימת - Sustainable Construction.
דווקא פה, בישראל, יש לא מעט בתים ומבנים מאותה תקופה שלפני המהפכה. אותה בנייה שנעשתה באיכות ששכחנו על קיומה. בנייה ששרדה עשורים, מאות ואפילו אלפי שנים כי אין לה תחליף. חומרים טבעיים כגון: עץ, אבן, סיד, אדמה, חול, ברזל, צבעים וחומרי גימור אורגניים (על בסיס שמן או מים) היו חומרי הבנייה שלה. מבנים אלו עמדו במהלומות הזמן כיוון שהטכניקות המסורתיות שבהם השתמשו, היו מבוססות על זמן, ידע וניסיון. אותם אנשי מקצוע ידעו את החומר באופן מוחלט.

תחום השימור והשחזור של בתים הנו מעבר לכל – מרתק.
חברת ארכו – Arco, היא חברה המתמחה בטכנולוגיות בנייה מסורתיות. עיקר ההתמחויות הן בסיתות אבן, טיוחיי סיד ואדמה, ונפחות. החברה מקושרת למתמחים נוספים בתחום העץ - נגרות מסורתית , וציורי קיר למיניהם.
כל מתמחה שולט בחומר ויודע אותו.

מעבר לשימור בתים ישנים ועתיקים, ארכו מיישמת את טכנולוגיות הבנייה המסורתית שלה בבנייה חדשה ומודרנית.
השילוב של אותן טכניקות מסורתיות עם בנייה מודרנית, פותחת דלת אדירה בתחום הבנייה. היכולת להחזיר איכויות שאבדו ולהתאים אותן מחדש למציאות הקיימת, רק מדגישה עד כמה הכל אפשרי עם רק רוצים.

בין כל הפרויקטים השונים שלהם, ישנו אחד שמבחינתי מייצג את המושג חדשנות בתחום העיצוב: "חאן החמור הלבן" שבצפת. מבנה עתיק באמת עם סיפור משלו. למזלו של המבנה, בא גואל להציל אותו מהזנחה: משה-טוב קרפס. בתוך שנה, הצליחו צוות ארכו ביחד עם עוד כמה אנשי מלאכה מוכשרים, בהנחיתו של האדריכל ירון פרידלנד, להפריח חיים חדשים במקום. ישן וחדש שילבו כוחות ויצרו קסם אמתי.
החאן הוא דוגמה אחת ליכולות שלנו להביא פתרונות לא שגרתיים (אלטרנטיביים) לבעיות נפוצות.

מה שהייתה פעם מסורת מובנת מאליה, נהייתה חידוש מרענן ומקורי במציאות המנוקרת.
אחד מהיתרונות המשמעותיים בבנייה המסורתית הוא נושא המקומיות והבנייה המקיימת מתייחסת לגורם זה ברצינות גמורה. שימוש בחומרים מקומיים מאפשר התמחות, התאמה, חיסכון מכל הבחינות ואולי הכי בולט – אותנטיות. לכל אזור, סביבה חומרית ייחודית. השימוש בחומרים מקומיים לא רק נכונה מבחינה אקולוגית, אלא גם מאפיינת את זהותם הייחודית של המבנים. היום כבר אי אפשר ממש לראות הבדל בין המבנים המודרניים במקומות השונים בעולם. התעשייה יוצרת עולם ללא זהות גם בתחום זה. הבנייה האלטרנטיבית באה להחזיר את השייכות של כל מבנה לסביבתו על ידי שימוש בחומרים מקומיים.
החאן הוא דוגמה מושלמת לנושא זה – מקום עם זהות, ייחודיות ושייכות.
התאמתן של טכניקות מסורתיות לטכנולוגיות הבנייה היום, מאפשרת שדרוג מקורי וחכם לקיים. במקום קיר גבס או בטון – קיר אדמה, אבן או שילוב של טייח טבעי על עץ... אם לקשט אז למה טפטים או מדבקות עם אפשר לעשות זאת בפרסקו או אלמנטים שונים לבחירה אישית ביד של אמן... למה סתם ריהוט בלהט הרגע ולא בחירה והשקעה של משהו שבאמת אוהבים??

אדמה יכולה להשתלב נהדר בעיצוב מודרני, כיוון שטכניקות העבודה בה משתדרגות כל הזמן והיום ניתן ליצור כמעט כל דבר שרוצים בערבובים נכונים ובגימורים שונים.
היתרון הגדול של בנייה באדמה הוא היכולת שלה לספוג ולשחרר מים. לכן אין בעיה של נזק כתוצאה מהרטיבות הקטלנית שהיא האויב הגדול של כל מבנה. ישנם עוד יתרונות רבים לאדמה כחומר בנייה: אפשרויות רבות למשחק צורני, זמינות, עמידות, בידוד, דרכי השמה שונים, שילוב עם חומרים אחרים וגימורים מגוונים רבים..

סיד הוא חומר שהיווה בעבר ה"מחבר" העיקרי בבנייה באבן וסיוד מבנים. אחד היתרונות הטכניים הגדולים שלו בדומה לאדמה הוא שהוא נושם ולכן מאפשר הרחקת מים מן מבנה אשר מונע נזק עיקרי לו. היום תחום זה מפותח מאוד וניתן ליצור גימורי קיר מגוונים ועיטורים שונים כגון פנלים ותבליטים כיד הדמיון.

סיתות באבן הוא תחום עתיק יומין ואת נפלאותיו ניתן לראות בבניינים ישנים. בנייה באבן הנה חזקה במיוחד ומתאימה לאקלים החם – שומרת על הפנים צונן ונעים כל היום. גם באבן האפשרויות הדקורטיביות הן אינסופיות.

עץ הוא החומר שתמיד היה וממשיך להיות נוכח בכל מבנה כמעט. כל עץ והתכונות הייחודיות שלו ועם יודעים אותם, אפשר לעשות כמעט הכל בו. נגרות מסורתית ממשיכה להיות הנגרות האיכותית ביותר וטכניקות העבודה השונות בו רבות. כאשר לא מכירים אותו, הוא עלול לבגוד ולאכזב. אולם שימוש נכון בו יכול לנצח כל תנאי אפשרי. מגוון היכולות שלו לא נגמרות ובעיצוב הוא מצרך נחשק עד היום.

כל החומרים הללו הנם טבעיים. ובכל זאת, האפשרויות הפונקציונליות והעיצוביות בהם לא נגמרות. השילוב של טכניקות מסורתיות ביחד עם טכנולוגיות ההווה, פותח עולם חדש ומרענן. האלטרנטיבה לבנייה זמנית צריכה להיות בנייה בת-קיימא שהיא אמינה ותואמת מציאות. בנייה שהיא איכותית.

אם נוכל להתייחס אל החומר סביבנו בכבוד הראוי לו, נמצא שהוא יכול לתת כל מה שנבקש.

ריהוט מקיים

2010-05-16T04:26:00.000-07:00

ריהוט מקיים (Sustainable Furniture) הוא עיצוב וייצור של רהיטים על פי עקרונות הקיימות המבוססות על

שלושת ה R`s

Reduce, Re-use, Recycle

יישום עקרונות אלו בייצור רהיטים נתון למספר רב של גורמים, ביניהם:
- שימוש בחומר קיים בעזרת טכניקות שונות של שימור ושיחזור - מתן אפשרות לתיקון חלק מהרהיט וללא צורך בהחלפת כל הרהיט..
- יישום מניפולציות קונספטואליות של רהיט קיים בעזרת עיצובים חדשניים – מתן פתרונות לבעיות קיימות במקום יצירת בעיות חדשות. ההשראה נובעת מתוך הקיים; העיצוב החדש מתייחס ומתחשב בקיים; היצירה נעשית בכבוד ובחסד לקיים..
- שימוש בחומרי גלם טבעיים..
- שימוש בחומרי גלם מקומיים לשם הקטנת המחיר האנרגטי של הובלת חומרי הגלם, ולהגדלת הקשר בין הצרכן לבין סביבת העץ או כל חומר גלם אחר. דבר זה מקטין את האפשרות של הרס קהילות וסביבות אקולוגיות במקום אחד בכדי לספק חומרי גלם למקום אחר – יישום מערך אקולוגי תקין..
- שימוש בחומרי גלם המתחדשים במהירות כמו לדוגמה במבוק..
- שימוש בטכניקות יערנות מקיימות או חוות עצים מקיימות, כמו: כריתה סלקטיבית של עצים, ניסור וייבוש העצים באופן טבעי או בתא ייבוש לפני המשלוח שלהם (לשם אידוי מים ועל ידי כך חסכון בהוצאות ההובלה). יש אפשרות גם להשתמש בטכניקה של סיעוף לשם יערנות מקיימת וגידול מהיר של עצים תוך שמירה על היער והחיים בו..
- ניסיון לסגור מעגלי חומרים במעגלי הזנה טכניים (מעגל סגור) ומעגלי הזנה ביולוגיים (מעגל פתוח) ראו פרוט בערך "המהפכה התעשייתית הבאה" ובספר "מעריסה לעריסה"..
- ייצור רהיטים במלאכת יד המאפשרת התאמה אישית והעלאת הערך לכל מוצר ובכך מעודדת בין היתר קנייה חכמה..
- הקפדה על איכות ושימוש בחומרים עמידים כדי שהרהיט יתפקד לאורך זמן רב ובכך למנוע מהצורך לצריכה מוגברת/מיותרת, מהתיישנות מהירה או מהתיישנות מכוונת..
- גימורים בחומרים טבעיים: שמנים, ואקסים, צבעים טבעיים (מילקפיינט, צבעים על בסיס מים כגון בייץ, מתן גוונים שונים לעץ בטכניקות מסורתיות ועוד), פוליטורות על בסיס אלכוהול ולכות על בסיס מים..

כמו בכל תחומי הקיימות (Sustainability), גם ריהוט מקיים מצריך תהליך שלכל גורמיו והשלכותיו אנו מחויבים לתת יחס אמתי וחכם.
ריהוט מקיים, מאתגר עצמו בניסיון לקרב אותנו אל עצמנו מתוך התובנה כי אנו שייכים לעולם הטבע המתקיים באופן אקולוגי.
כיוון שהטבע שופע ביופי ואסתטיות, אין סיבה מוצדקת להרס שאנו משליכים על הסביבה שלנו – ממיקרו למקרו.
רהיט מקיים יתקיים לאורך זמן רב יותר או יאפשר המשכיות בבוא הזמן.
רהיטים הם הסביבה האישית שלנו. בזכות עשייתם באיכות והבנה – אנו משפרים בכך את איכות החיים שלנו, איכות שהיא: בריאה, יפה, מאוזנת, הרמונית, זורמת, מספקת ומתפתחת תמיד.

פתרונות מקיימים

2010-03-02T13:44:00.000-08:00

אם נסתכל על הטבע ונתעמק בהתרחשויות הרציפות שקורות בו – ממיקרו למקרו, נגלה שיש הגיון מאחורי הכל ושלמעשה הטבע פועל באופן מושלם במעגלים אין סופיים.
השינויים נוצרים תמיד מתוך הקיים, כשהכל קשור בצורה כזו או אחרת להכל. כמו כור עכביש ענקי ודמיוני.
בטבע אין בזבוז – כל מה שסיים את תפקודו בצורה אחת, הופך להיות חלק ממשהו אחר.

אין בטבע בזבוז.
הטבע ממשיך לגדול ולהתפתח.

האלמנטים שמהם החל כל המירוץ הזה – יצרו אלמנטים חדשים, שלכולם תפקיד חיוני ולא חסר בהם יופי שהוא לעיתים כמעט בלתי נתפס.
המירוץ ממשיך, אבל אנחנו לא חלק ממנו.
הפתרונות כולם שם – בעולם שסביבנו, בכל חומר, תהליך, רעיון, עיצוב והתפתחות טבעית. אנו רק צריכים להתבונן וללמוד אותם.
הפתרונות מסתכמים בשלושת ה R`s:Reduce, Re-use, Recycle
הפחתה בצריכה על ידי שימוש במה שכבר קיים - מתוך שימור ושיחזור ולבסוף מיחזור.

שימוש חוזר דורש דמיון ויצירתיות, הגיון וחכמה.
זהו המקום שבו המעצב יכול באמת לפרוס כנפיים ולעוף.

עיצוב מקיים בא לתת פיתרון יצירתי כולל למקום מסוים, עם התייחסות מוחלטת לכל הגורמים המהווים חלק משפיע על המקום.
כשאני עומדת מול מקום שאותו התבקשתי לעצב, דבר ראשון אני רוצה להכיר אותו. חשוב לי להבין את הקיים, כלומר – התפקוד שלו עד כה ואת כל גורמיו עד לפרט האחרון.
הצעד הבא הוא להבין מה יהיה תפקודו העתידי – מה הקונספט הרעיוני והמוחשי שלו.

השלב הקריטי הוא התכנון ומציאת פתרונות נכונים.
כל פרויקט נמדד לגופו, כי כל מקום הוא ייחודי מצד אחד ומשוייך לכלל מצד שני. לכן כל פתרון נובע מתוך ראיה פרטנית וכוללנית כאחד - זהו שם השיר של עיצוב בר-קיימא!
ברגע שהכרתי את המקום, המטרה הראשונה היא לשמר ולהשתמש בכל מה שאפשר מהקיים.

לפעמים רקע חדש (צבע), או שינוי תכנוני – יכולים להוות מהפך מוחלט למקום ואלמנטים אפילו מינוריים בדיעבד יכולים להפוך קונספט של מקום לגמרי.

הפתרונות הם אין סופיים!!

טבע החומר

2009-06-11T17:02:00.000-07:00

הבחירה באילו חומרים חדשים להשתמש תמיד מסתכמת באילו חומרים עברו תהליך פחות מזהם והרסני ולאן הם מועדים בתום תפקודם הנוכחי.

אז הבחירה תהיה תמיד בחומרים טבעיים כמה שיותר, שעברו כמה שפחות תהליכים בייצור. בקיצור – חומרי גלם שהפיכתם למשהו חדש או חזרתם לטבע בכמה שפחות נזק, אפשרית. בימינו כבר מיוצרים חומרים רבים כגון מתכות ופלסטיקים שונים, שהוספו להם ביו פולימרים שמזרזים את התפרקותם. הכל תלוי במטרת החומר. מן הסתם תמיד תהיה עדיפות לחומרים טבעיים:

הם בריאים, אין גבול לאפשרויות בהם, לרוב זולים מכל חומר מעובד, התחושה שהם נותנים תמיד נעימה וטובה והם יוכלו להמשיך לתפקוד אחר חדש כשיהיה הצורך.

גורם נוסף חשוב הוא התעבורה – שימוש בחומרים ומוצרים מקומיים חשוב לא פחות. זהו נושא שמתחבר עם השאר באופן ישיר. אנשי מקצוע שיודעים את מלאכתם תמיד עדיפים על קניה המונית (חנויות ורשתות גדולות). איש מקצוע ייצור מתוך ידע והבנה עמוקה יותר מאשר מפעל שבו רצים בקו אין סוף מוצרים. התייחסות אישית תמיד מוסיפה לערך. כמו כן, חשוב תמיד שיהיה זה איש מקצוע מקומי – לא רק מהרצון להפחית בנסיעות מזהמות, אלא מהסיבה היותר ברורה שאותן נסיעות מעייפות ויוצרות לחצים וויתורים נוספים. איש מקצוע מקומי זמין יותר ואיכותי יותר.

עיצוב מקיים משמעו: הרמוניה. הרמוניה שנובעת מתוך כל הגורמים יחד. אותה הרמוניה שיוצרת נישות חדשות בעולם שלנו ושבעזרת מחשבה ותכנון מקדים, מחזירה אותנו אל המסלול הטבעי.

כל הבסיס לעיצוב מקיים, מונך על שלושה גורמים עיקריים, שהקיימות רואה בהם אבניי היסוד שלה: חברה, סביבה וכלכלה.

כשאנו מעצבים חלל, המטרה שלנו היא ליצור זהות חדשה למקום ונוחות מקסימלית. הגישה המקיימת עונה על כל הדרישות הללו. מתוך הכרות, תכנון וביצוע קפדני של העבודה - העיצוב מוצא לפועל באיכות הגבוהה ביותר, מקבל אופי נכון והכי קרוב לרעיונות המתבקשים, חוסך כסף רב ומיותר ומביא סיפוק מרבי לכל הגורמים המושפעים.

יותר מכל, חשוב שהתהליך מהתכנון ועד העשייה, ייתקיים בהבנה והנאה, כי הדבר ייתבטא בחלל שנוצר. בכדי ליצור הרמוניה צריך להרגיש אותה.

חומרים

2009-06-01T11:47:00.000-07:00

הבעיה הראשונה שניתקלים בה כשרוצים לעצב מקום באופן מקיים, היא באילו חומרים נשתמש? הרי כמעט כל המוצרים הנימכרים בימינו הנם תעשייתיים ולא ידידותיים לסביבה. החומרים הנחשבים לירוקים הם לרוב עדיין מאוד יקרים ומעטים הם בעלי המקצוע עם מיומנות ונסיון בהם.

מה שאירוני בתשובה לשאלה זו היא שהפיתרון נמצא בסביבה עצמה - בקיים המיידי.
חומר נמצא סביבנו בכזה שפע ולמרות זאת אנחנו כל הזמן מחפשים להוסיף ממקורות חדשים.
החומר הוא בעצם התבנית שממנה מתחילים בעיצוב מקיים. אז אם אנו באים לעצב מקום קיים, הדבר הראשון שנעשה הוא לבחון את החומרים השונים שנמצאים בו. כל חומר כמעט ניתן לשימוש חוזר, באופן מעשי וקונספטואלי.
נגיד - דלת. אז רוצים דלת אחרת, שונה. הדלת הישנה יכולה להפוך להיות שולחן, מחיצה, מיטה, ארונית.. כי אפשר לעבוד עליה באין-סוף דרכים וליצור לה תפקוד חדש לגמרי. גם אנשי מקצוע, אם תינתן הנחייה ברורה ומפורטת, יעשו את העבודה.
הדלת החדשה יכולה להיות חלק מארון,משקוף, חלון, מיטה, שולחן... היד נטוייה וכך גם הדמיון.

ברגע שאנו מסוגלים להתייחס אל החומר באופן ישיר ואינטימי יותר, האפשרויות לעבוד איתו גדלות.
תהליך העיצוב באופן מקיים הוא תהליך לימודי והוא אינסופי. הטריק הוא לא לפחד ממנו.
התוצאות תמיד הרבה יותר מרגשות ונכונות מאשר קנייה מנוקרת של מוצר מגומר.
תפקיד המעצב יכול לגדול בכך שהוא מקרב את עצמו בדיוק לנושא זה. הנגיעה בחומר מבדילה בין מעצב שהוא בעצם מסדר ומארגן חלל - Decorator, ומעצב שלוקח את מלוא האחריות ולא חושש לשחק בחומרים.
כשיוצרים עיצוב מתוך החומר, מגלים המון דברים חדשים שבזכותם יכול המקום לקבל אופי ויופי מרחיק לכת. לפעמים השינוי הקטן שנעשה, עושה את כל ההבדל.
החומר יכול לגלות לנו את הדרך לעיצוב החדש.
גם הלמידה למה שלא עובד ולא מתאים נכונה פה. משהו שדמיינו כפיתרון עיצובי יכול להתגלות כטעות בזמן ההתנסות ולמידת החומר.

מאחר וכל מקום מציב עובדות שטח ייחודיות לו, ההכרות עם החומר במקום יכולה להיות גורלית להחלטות העיצוביות שלנו.
החומר מכתיב את העובדות הללו בצורה הכי ברורה.
כשאנו פועלים מתוך החומר, אנו יוצרים עולם בריא יותר, מרתק ומחשקק יותר.

Beauty Matters

2008-11-08T11:19:00.000-08:00

Beauty Matters

מה הקשר בין קיימות בעיצוב ליופי?
הרי מספיק שנשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה ונתחשב בחוקיי הקיימות (The 3 R`s).

יופי אמיתי יקיים את המקום לאורך זמן וישמר אותו באופן הכי מוחלט. מקום או חלל שעוצב ביופי וטוב טעם, יעודד שימור ותיחזוק. כמו שנשמור על טבעת יפה ומיוחדת, חפץ מהמם ומקורי או בגד שאין לו תחליף כי אנו אוהבים אותו במיוחד - כך גם בית או כל חלל אחר שבו אנו מתקיימים (הסביבה שלנו) - יהיה לנו לאוצר אהוב שיופיו חייב להישמר.
למילה - איכות, תפקיד משמעותי בנושא זה. עיצוב המתוכנן במטרה ליצור איכות ויופי ייחודי, ללא ספק יורגש ויקבל התייחסות שונה מאשר חלל שהעיצוב שלו אינו כזה ומורגש בו החוסר והטפלות. מהר מאוד נרצה לשנות והשינוי מעודד בזבוז ואי סיפוק.
בחלל שיופיו מורגש ומוערך, נתנהל אחרת - נכבד ונשמור, נתחזק ונשמר לעתיד.
שוב - הקיימות בעיצוב משפיעה על הסביבה ועלינו כאחד. הפיתרון המקיים תמיד נכון לכולם. גם בטבע, תפקיד מכריע ליופי. הוא מהווה חלק בלתי נפרד מיחסי הגומלין וההתנהלות האקולוגית. הוא קובע חוקים, עובדות והתנהגויות.

יופי הינו עוד גורם משפיע ובסיסי להפיכת מקום למקיים. הוא מעודד את שלושת החוקים של עיצוב בר-קיימא ומבטיח את

יישומם.

ECO CHIC - Where High Design meets the Ethical Mind

2008-08-02T07:30:00.000-07:00

מעצבת הפנים שריל ג'ניס מפורטלנד, מתמחה בעיצוב מקיים שהיא מגדירה - Eco Chic, שיק אקולוגי.
המושג: Eco Chic , נמצא בשוק האמריקאי כבר זמן מה. הוא כולל כל תחום שעולה על הדעת, מעיצוב פנים ודקורציה (סטיילינג), ועד לאופנה ותכשיטים.
העיצוב האקולוגי הוא אלגנטי, מחשקק, מהמם וייחודי. הנה שתי הצצות:

חנות בפורטלנד - EWF Modern

Paola Antonelli: Treating design as art

2008-07-26T09:04:00.000-07:00

נושא הההרצאה שנותנת פה אישה בשם פאולה אנטונלי, הוא תפקידו האמיתי של העיצוב.
ההרצאה ניתנה בהפקה הגדולה: TED - Ideas worth spreading
לאורך ההרצאה המרתקת, פאולה מצליחה להבהיר את מהות העיצוב בחיים שלנו, דרך דוגמאות משגעות מכל מניי כיוונים, שיצרו מגוון רחב של מעצבים מתחומים שונים של עולם העיצוב.
בהצלחה גדולה היא ממחישה את העובדה כי עיצוב אינו קישוט וייפוי של מקום או מוצר, אלא האומנות שביצירת פתרונות.

http://www.ted.com/index.php/talks/paola_antonelli_treats_design_as_art.html

Eco Design - מאת: עדיטל אלה

2008-07-07T01:32:00.000-07:00

הכתבה הבאה נכתבה על ידי עדיטל אלה, מעצבת פנים המתמחה בעיצוב בר קיימא. סיכום מתומצת של הכללים הבסיסיים של עיצוב מקיים:
http://www.israelidesign.org.il/articlesDetails.asp?PageID=7&tt=4&scat=121